[8] הגאון ר’ חיים ברלין (דבריו הובאו בספר “דם ברית” עמ’ 43 במכתבו להרב יצחק סובלסקי) “מתפלא אנכי על כבודו ועל הרב ר’ אלכסנדר טרטיס שהתעוררו לאסוף דעות רבנים להתיר את המציצה בכלי. וכי כלום מתירים את המותר? ומטהרים את הטהור? ומעולם לא נזכר בשום מקום בדבר חז”ל שחיוב המציצה דוקא בפה וכו’ ואע”פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר [עיי”ש דבריו] אלא שבכל זה אין לשנות מנהג אבותינו מעולם שהיו מוצצין בפה. אבל היכא דאיכא שום שמץ ספק ספיקא לסכנה ח”ו, ודאי אין לדקדק על קיום מנהג אבותינו, ורשאים לשנותו מחשש סכנה” [ושם ממשיך שאין רצונו להיות חתום על תקנה שיהיו חייבים כולם לעשות מציצה בכלי, כי אין רצונו להיות ממתקני תקנות].
[9] שו”ת הר צבי, יו”ד סי’ ריד :”ואעתיק מה שנדפס בספר תשובות רשב”ן שנדפס בשנת תר”ס לאחד מגדולי הונגריא וכו’ ושם בסימן קמ”ג, באשר שהיו מקרים בכמה ילדים נימולים ע”י מומחה אשר פרחה בעור בשרם צרעת, שפטו הרופאים שהמחלה באה מהמציצה בפה. ושאלו מהחתם סופר והשיב שהמציצה היא רק לרפואת התינוק כמ”ש בגמרא (שבת קלג). ואחר שהרופאים מעידים שגם ספוג עושה את הפעולה, למה לא נאמין להם? וכן בתשובת מהר”ץ חיות מקיל גם בלא ספוג ודי לו במה שנותנים סמי רפואה. הנה גם בזמן הזה דשכיחי מחלות ע”י מציצה בפה, מאן דמיקל לעשות המציצה ע”י שפופרת של זכוכית, לא משתבש אם עושה כן מפני שיש חשש [בימינו]”…