According to Reb Menachem Mendel of Rimanov (1745–1815), the Tuesday of the week of Parshat Beshalach, one should read the verses describing God’s gift of the Manna in the wilderness with hope and confidence that God will provide for you as He provided for the children of Israel some 3,400 years ago. The result, very often, is that your livelihood is taken care of by Heaven. Hint: it always helps to get a job first!
The verses should be read in the traditional way, twice in the original Biblical Hebrew and once in translation, preferably the Aramaic translation. We’ll try to accommodate below, and also include an English version just to be on the safe side, but we believe that any effort one would endeavor should go a long way to furnish livelihood, especially should one seek employment.
Torah
וַיאמֶר יְהוָה אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לא
וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם
וַיּאמֶר משֶׁה וְאַהֲרן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וּבקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהוָה בְּשָׁמְעוֹ אֵת תְּלֻנתֵיכֶם עַל יְהוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִינוּ עָלֵינוּ
וַיאמֶר משֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכל וְלֶחֶם בַּבּקֶר לִשְׂבּעַ בִּשְׁמעַ יְהוָה אֶת תְּלֻנּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לא עָלֵינוּ תְלֻנּתֵיכֶם כִּי עַל יְהוָה
וַיּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרן אֱמר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה כִּי שָׁמַע אֶת תְּלֻנּתֵיכֶם: וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה נִרְאָה בֶּעָנָן
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל משֶׁה לֵאמר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמר בֵּין הָעַרְבַּיִם תּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלהֵיכֶם
וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפר עַל הָאָרֶץ
וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לא יָדְעוּ מַה הוּא וַיּאמֶר משֶׁה אֲלֵיהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָה יְהוָה לִקְטוּ מִמֶּנוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עוֹמֶר לַגֻּלְגּלֶת מִסְפַּר נַפְשׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ
וַיַּעֲשׁוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט: וַיָּמדוּ בָעמֶר וְלא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לא הֶחֱסִיר אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ: וַיּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בּקֶר
וְלא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצף עֲלֵהֶם משֶׁה
וַיִלְקְטוּ אתוֹ בַּבּקֶר בַּבּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעמֶר לָאֶחָד וַיָּבאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַגִּידוּ לְמשֶׁה: וַיּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר תּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל הָעדֵף הַנִיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבּקֶר: וַיַּנִיחוּ אתוֹ עַד הַבּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה וְלא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לא הָיְתָה בּוֹ: וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיוֹם לַיהוָה הַיּוֹם לא תִמְצָאֻהוּ בַּשָׂדֶה: שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לא יִהְיֶה בּוֹ
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקט וְלא מָצָאוּ: וַיּאמֶר יְהוָה אֶל משֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמר מִצְוֹתַי וְתוֹרתָי: רְאוּ כִּי יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי
וַיִּקְרְאוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ: וַיּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה מְלא הָעמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדרתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
וַיּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלא הָעמֶר מָן וְהַנַּח אתוֹ לִפְנֵי יְהוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדרתֵיכֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל משֶׁה וַיַנִּיחֵהוּ אַהֲרן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהָעמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא
Unkelus
יא וּמַלֵּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר: יב שְׁמִיעַ קֳדָמַי יַת תּוּרְעֲמַת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מַלֵּיל עִמְהוֹן לְמֵימַר בֵּין שִׁמְשַׁיָּא תֵּיכְלוּן בִּישְֹרָא וּבְצַפְרָא תִּשְֹבְּעוּן לַחֲמָא וְתֵדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן: יג וַהֲוָה בְּרַמְשָׁא וּסְלֵיקַת שְֹלָיו וַחֲפַת יַת מַשְׁרִיתָא וּבְצַפְרָא הֲוָה נַחְתַת טַלָּא סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁרִיתָא: יד וּסְלֵיקַת נַחְתַת טַלָּא וְהָא עַל אַפֵּי מַדְבְּרָא דַעֲדַק מְקַלֵּף דַּעֲדַק כְּגִיר כִּגְלִידָא עַל אַרְעָא: טו וַחֲזוֹ בְנֵי יִשְֹרָאֵל וַאֲמָרוּ גְּבַר לַאֲחוּהִי מַנָּא הוּא אֲרֵי לָא יְדָעוּ מָה הוּא וַאֲמַר משֶׁה לְהוֹן הוּא לַחֲמָא דִּיהַב יְיָ לְכוֹן לְמֵיכַל: טז דֵּין פִּתְגָמָא דִי פַקֵּיד יְיָ לְקוּטוּ מִנֵּיהּ גְּבַר לְפוּם מֵיכְלֵיהּ עוּמְרָא לְגוּלְגַלְתָּא מִנְיַן נַפְשָׁתֵיכוֹן גְּבַר לְדִי בְמַשְׁכְּנֵיהּ תִּסְבוּן: יז וַעֲבָדוּ כֵן בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וּלְקָטוּ דְאַסְגֵי וּדְאַזְעָר: יח וְכַלוּ בְעוּמְרָא וְלָא אוֹתַר דְּאַסְגֵי וּדְעַזְעָר לָא חֲסָר גְּבַר לְפוּם מֵיכְלֵיהּ לְקָטוּ: יט וַאֲמַר משֶׁה לְהוֹן אֱנַשׁ לָא יַשְׁאַר מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא: כ וְלָא קַבִּילוּ מִן משֶׁה וְאַשְׁאָרוּ גוּבְרַיָא מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא וּרְחֵישׁ רִיחֲשָׁא וּסְרִי וּרְגִיז עֲלֵיהוֹן משֶׁה: כא וּלְקָטוּ יָתֵיהּ בִּצְפַר בִּצְפַר גְּבַר כְּפוּם מֵיכְלֵיהּ וּמַה דְּמִשְׁתָּאֵר מִנֵּיהּ עַל אַפֵּי חַקְלָא כַּד חֲמָא עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא פָשָׁר: כב וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְקָטוּ לַחֲמָא עַל חָד תְּרֵין תְּרֵין עוּמְרִין לְחָד וַאֲתוֹ כָּל רַבְרְבֵי כְנִישְׁתָּא וְחַוִּיאוּ לְמשֶׁה: כג וַאֲמַר לְהוֹן הוּא דִי מַלֵּיל יְיָ שְׁבָתָא שְׁבַת קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ מְחָר יַת דִי אַתּוּן עֲתִידִין לְמֵיפָא אֲפוּ וְיַת דִּי אַתּוּן עֲתִידִין לְבַשְׁלָא בַּשִׁילוּ וְיַת כָּל מוֹתָרָא אַצְנִעוּ לְכוֹן לְמַטָרָא עַד צַפְרָא: כד וְאַצְנָעוּ יָתֵיהּ עַד צַפְרָא כְּמָא דִי פַקֵיד משֶׁה וְלָא סְרִי וְרִיחֲשָׁא לָא הֲוָה בֵיהּ: כה וַאֲמַר משֶׁה אִכְלוּהִי יוֹמָא דֵין אֲרֵי שַׁבְּתָא יוֹמָא דֵין קֳדָם יְיָ יוֹמָא דֵין לָא תַשְׁכְּחֻנֵיהּ בְּחַקְלָא: כו שִׁתָּא יוֹמִין תִּלְקְטוּנֵיהּ וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא לָא יְהֵא בֵיהּ: כז וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה נְפָקוּ מִן עַמָּא לְמִלְקָט וְלָא אַשְׁכָּחוּ: כח וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עַד אֵימָתַי אַתּוּן מְסַרְבִין לְמִיטַר פִּקּוּדַי וְאוֹרַיְיתָי: כט חֲזוֹ אֲרֵי יְיָ יְהַב לְכוֹן שַׁבְּתָא עַל כֵּן הוּא יֵהָב לְכוֹן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְחֵם תְּרֵין יוֹמִין תִּיבוּ אֱנַשׁ תְּחוֹתוֹהִי לָא יִפּוֹק אֱנַשׁ מֵאַתְרֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה: ל וְנָחוּ עַמָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה: לא וּקְרוֹ בֵית יִשְֹרָאֵל יַת שְׁמֵיהּ מַנָּא וְהוּא כְּבַר זְרַע גִּידָא חִיוַר וְטַעֲמֵיהּ כְּאַסְקְרִיטַוָּן בִּדְבָשׁ: לב וַאֲמַר משֶׁה דֵּין פִּתְגָמָא דִּי פַקֵיד יְיָ מְלֵי עוּמְרָא מִנֵּיהּ לְמַטָּרָא לְדָרֵיכוֹן בְּדִיל דְּיֶחֱזוּן יַת לַחֲמָא דִּי אוֹכָלִית יַתְכוֹן בְּמַדְבְּרָא בְּאַפָּקוּתִי יַתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: לג וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן סַב צְלוּחִית חֲדָא וְהַב תַּמָּן מְלֵי עוּמְרָא מַנָּא וְאַצְנַע יָתֵיהּ קֳדָם יְיָ לְמַטְרָא לְדָרֵיכוֹן: לד כְּמָא דִי פַקֵּיד יְיָ לְמשֶׁה וְאַצְנְעִינֵיהּ אַהֲרֹן קֳדָם סַהֲדוּתָא לְמַטָּרָא: לה וּבְנֵי יִשְֹרָאֵל אֲכָלוּ יַת מַנָּא אַרְבְּעִין שְׁנִין עַד דַּעֲלוּ לְאַרְעָא יְתֵיבָתָא יַת מַנָּא אָכְלוּ עַד דַּאֲתוֹ לִסְיָפֵי אַרְעָא דִכְנָעַן: לו וְעוּמְרָא חָד מִן עַשְֹרָא בִּתְלַת סְאִין הוּא:
English
Orthodox Jewish Bible (OJB)
11 And Hashem spoke unto Moshe, saying,
12 I have heard the telunnot Bnei Yisroel; speak unto them, saying, At twilight ye shall eat basar, and in the boker ye shall be glutted with lechem; and ye shall know [by experience] that I am Hashem Eloheichem.
13 And it came to pass, that at erev the quails came up, and covered the machaneh; and in the boker there was a layer of tal (dew) about the machaneh.
14 And when the layer of tal evaporated, hinei, upon the surface of the midbar there lay thin flakes, as thin as a layer of kfor (frost) upon ha’aretz.
15 And when the Bnei Yisroel saw it, they said one to another, Mahn hu (What is it?) For they knew not mah hu (what [is] this). And Moshe said unto them, This is the lechem which Hashem hath given you to eat.
16 This is the thing which Hashem hath commanded, Gather of it every man according to his eating [need], an omer per person, according to the number of your nefashot; take ye every man for them which are in his ohel.
17 And the Bnei Yisroel did so, and gathered, some more, some less.
18 And when they did measure it by the omer, he that gathered much had nothing extra, and he that gathered little had no lack; they gathered every man according to his eating [need].
19 And Moshe said, Let no ish leave of it until boker.
20 Notwithstanding, they paid heed not unto Moshe; but some left part of it until boker, and [the leftovers] bred tola’im (worms), and stank; and Moshe was angry with them.
21 And they gathered it every boker, every man according to his eating [need]; and when the shemesh grew hot, it melted.
22 And it came to pass, that on yom hashishi they gathered twice as much lechem, two omers for one man; and all the nesi’im of the Edah came and told Moshe.
23 And he said unto them, This is that which Hashem hath said, Tomorrow is a Shabbaton (day of rest), Shabbos Kodesh unto Hashem; bake that which ye will bake today, and boil that ye will boil; and that which remaineth over lay up for you for mishmeret (for keeping) until boker.
24 And they laid it up, saving it until boker, as Moshe commanded; and it did not stink, neither was there any infestation therein.
25 And Moshe said, Eat that today; for today is a Shabbos unto Hashem; today ye shall not find it in the sadeh.
26 Sheshet yamim ye shall gather it; but on the yom hashevi’i, which is Shabbos, in it there shall be none.
27 And it came to pass, that there went out some from HaAm on the yom hashevi’i to gather, and they found none.
28 And Hashem said unto Moshe, How long refuse ye to be shomer over My mitzvot and My torot?
29 See, that Hashem hath given you the Shabbos, therefore He giveth you on yom hashishi lechem for two days; abide ye every man in his place, let no man go out from his place on yom hashevi’i.
30 So HaAm rested on yom hashevi’i.
31 And Bais Yisroel called the shem thereof Manna; and it was like coriander seed, lavan (white); and the taste of it was like flat cakes fried in devash.
32 And Moshe said, This is the thing which Hashem commandeth, Fill an omer of it to be mishmeret (kept) for your dorot; that they may see the lechem wherewith I have fed you in the midbar, when I brought you forth from Eretz Mitzrayim.
33 And Moshe said unto Aharon, Take a jar, and put an omer full of manna therein, and lay it up before Hashem, to be kept for your dorot.
34 As Hashem commanded Moshe, so Aharon laid it up before the Edut (the [Ark] of the Testimony), for mishmeret (to be kept).
35 And the Bnei Yisroel did eat manna arba’im shanah, until they came to an eretz noshavet (an inhabited land); they did eat manna, until they came unto the borders of Eretz Kena’an.
36 Now an omer [i.e., two quarts dry measure] is the tenth part of an ephah [T.N. an ephah is about one-half bushel].
